חרטה והתעסקות בעבר הן תגובות טבעיות.
הן חלק מהאופן שבו המוח שלנו פועל, תוצאה של הביולוגיה שלנו ושל הסביבה שבה גדלנו.
אבל הן לא חייבות להגדיר אותנו.
שינוי לפעמים מפחיד,
אבל הפחד לא סותר את העובדה שאנחנו אמיצים.
היכולת להשתנות קיימת בנו תמיד. גם כשזה מרגיש לא הכי מוכן או שזה לא הזמן.
כשהמחשבות והרגשות חוזרות על עצמן,
כשהן הופכות לטורדניות ולוחצות,
אנחנו ממשיכים להזין את אותם דפוסים שוב ושוב.
מחשבה מייצרת רגש שמייצרת התנהגות
אבל ברגע שנבחר לעבור מחרטה לחמלה
משהו חדש יכול להתחיל לנבוט בתוכנו.
והזמן השני הכי טוב להתחיל, הוא עכשיו.
להיות עדינים עם עצמנו, לראות את ההזדמנויות שנמצאות ממש כאן מולנו.
זהו המפתח לשחרר את מה שכבר לא משרת אותנו.
לפעמים המחשבות רק מנסות להגן עלינו
מהכישלון, מההצלחה, מהפחד מדעות של אחרים.
אבל אותה הגנה, שכביכול שומרת – גם יכולה לעכב.
להרגיש תקועים זה לא סימן לחולשה.
זה סימן שעמוק בפנים, משהו בנו מוכן לצמוח.
חוזק, גם פיזי וגם רגשי,
מתחיל מלקבל ודאות פנימית.
לא ודאות מוחלטת על העולם, אלא על היכולת שלך לפגוש את עצמך באמת.
ואם את.ה לא בטוח.ה מאיפה להתחיל,
איך לשחרר, או איך למצוא את הדרך חזרה לעצמך
אני כאן.