הסיפור שלי
כשהייתי נערה, התחלתי לחוות כאבי ראש שהתפתחו בהדרגה למיגרנות משביתות.
בשנות ה-20 לחיי, בזמן שהתמסרתי לריקוד, התחלתי להרגיש כאבים לסירוגין בגב התחתון. עם הזמן, הכאב הפך כל כך חזק, שבקושי יכולתי ללכת או לקום מהמיטה.
נואשת להקלה, ניסיתי הכול: פיזיותרפיה, שיטות טיפול שונות, ביקורים אצל רופאים, עיסויים, מניפולציות בעמוד השדרה ואפילו תרופות נוירולוגיות למיגרנות.
זה נתן הקלה זמנית בלבד, והכאב תמיד חזר.
למשך תקופה ארוכה קיבלתי את זה שכאב הוא פשוט חלק מלהיות רקדנית וחלק מהחיים. סבלתי מתסמינים בירך, ברגל, בברך ובקרסול.
בכל פעם שהופיע תסמין חדש, קיבלתי כמה וכמה אבחנות, מה שהוביל אותי להאמין שמשהו מבני הוא שגורם לכל זה.
הייתי משוכנעת שהכאב והתסמינים שלי קשורים לדברים כמו אגן מסובב, רגליים באורך שונה, נוקשות בצוואר, חוסר איזון בשרירים, עקמת ובלטי דיסק.
אבל זה התגלה כלא נכון.
היה לי מזל להיחשף לגישה של קשר גוף-נפש, והיא שינתה לחלוטין את נקודת המבט שלי.
דרך עבודה חינוכית ורגשית, הצלחתי להעלים את הכאב שלי לגמרי. מעבר לכך שאני כבר לא חווה כאב, למדתי להקשיב לעצמי, לרגשות שלי, למחשבות שלי, לאמונות שלי, ולראות איך הגוף שלי הגיב למצבים הלא מועילים וללחץ שיצרתי על עצמי.
למדתי שלמערכת העצבים שלי יש תפקיד עצום בתסמינים שחוויתי. לדעת באיזה שלב מערכת העצבים שלי נמצאת, ולתת לה את מה שהיא צריכה כדי להרגיש בטוחה, זו הייתה נקודת מפנה.
זה לא היה דבר אחד שעזר במסע שלי, זו הייתה השילוב של עבודה קוגניטיבית, התנהגותית, סומטית ורגשית, שהיו הגורם המרכזי בריפוי שלי.
אפשר לקרוא עוד על ההכשרה שלי כאן – למה לעבוד איתי.
